Warning: Invalid argument supplied for foreach() in /home/park4573/public_html/test/wp-content/themes/park/single-article.php on line 23

גני יהושע

יד אחת משקמת, יד שנייה מזהמת - הארץ

17.05.2017 | הארץ

הירקון שוב סובל מזיהום קשה של שפכים, אך בשטחים הצמודים לו נמשכים המאמצים לחידוש המערכת האקולוגית.

פארק הירקון הוא הריאה הירוקה של אזור תל אביב, אבל הרבה ממה שירוק בו הוא לא ממש טבעי, כמו למשל הדשא והעצים, שניטעו על ידי האדם. בכל מה שקשור בעופות, נתון הפארק לשליטה הכמעט מוחלטת של מינים פולשים כמו המאינות. הם דוחקים משם ביעילות את המינים המקומיים.

בשנה האחרונה פועלות חברת גני יהושע, האחראית לפארק, ועיריית תל אביב יפו לחיזוק הטבע המקומי. התוצאות עד עתה יוצגו מחר במסגרת סיורי “בתים מבפנים” — אירוע שנתי, שבו נפתחים בפני הציבור הרחב בתים פרטיים ומבני ציבור ונערכים ביקורים בפרויקטים סביבתיים. המייסדים והמנהלים של “בתים מבפנים” הם האדריכל אלון בן נון ואביבה לוינסון, והאירועים מתקיימים בשיתוף עם עיריית תל אביב יפו.

עידוד הטבע בפארק הירקון מבוסס על יצירת תנאים טובים יותר להתפתחות מיני צומח וחי מקומיים. למרבה האירוניה, כל זה מתרחש דווקא בשעה שהמערכת האקולוגית של הנחל עצמו נתונה במצוקה בגלל הזרמת שפכים לא מטוהרים מאזור מזרח השרון.

את הטיפול בנושא מרכז האקולוג ואדריכל הנוף ליאב שלם, שהתנסה בשנים האחרונות בתכנון והקמה של כמה אתרי טבע עירוני בתחומי תל אביב. דוגמה מובהקת לפעילות המתנהלת בשנה האחרונה ניתן למצוא באגם הקטן מול שכונת בבלי, בצד הצפוני של הירקון. עד לאחרונה היו גדות האגם שוממות. כעת נשתלו עליהן צמחי מים, ובסיוע רשות הנחל הועברה אליהן קרקע מהירקון, שהכילה בעלי חיים זעירים. כל זאת במטרה לספק מקורות מזון ומסתור לדגים באגם. עם הדגים נמשכו למקום גם עופות — בשבוע שעבר ניתן היה לראות מינים כמו שלדג לבן חזה ופרפור עקוד (מין נוסף ממשפחת השלדגים) סוקרים בעניין את האגם הקטן בחיפוש טרף. לדברי שלם, יש כוונה לעודד התפתחות צמחי מים גם באגם הגדול של הפארק, הנמצא ליד אתר שבע טחנות.

היבט אחר של סיוע למינים מקומיים הוא עידוד חרקים היכולים להאביק צמחים. סמוך למגרש החניה של משרדי חברת גני יהושע נשתלו באחרונה צמחים הידועים כמושכים חרקים ממינים אלה. בנוסף החלה נטיעה של עצי בוסתן כמו רימונים, תאנים וחרובים. אמנם אין מדובר בצומח טבעי לאזור הירקון, אבל שלם סבור שהעצים הללו משקפים נוף תרבותי של ישראל ולכן יש הצדקה לנטיעתם. הוא מקווה, שבעתיד יתאפשר ליצור באמצעות עצים אלה מעין מסדרון אקולוגי, המאפשר הפצה של צמחים ומעבר של בעלי חיים בין תוואי הנחל לגבעת נפוליאון, אתר טבע חשוב הנמצא סמוך לפארק.

פרויקט נוסף הוא מרכז הצפרות, שהקמתו נשלמת בימים אלה בשטח של 60 דונם ליד המפגש של הירקון עם נחל אילון. המימון להקמת המרכז, שתוכנן על ידי האדריכל גדעון שריג, מגיע מהקרן הקיימת לישראל ועיריית תל אביב-יפו. ליוזמה שותפה גם החברה להגנת הטבע. המרכז בנוי סביב אגם שנחפר במיוחד ואמור למשוך אליו עופות מים. הוא מוקף בנקודות תצפית, שבהן הצופים יהיו מוסתרים מהעופות כדי לא להבריח אותם.

אנשי חברת גני יהושע הציבו בכמה נקודות בפארק שלטים עם הסברים מפורטים על עולם החי המקומי ושלטים נוספים עם איורים של טוביה קורץ, המתארים מגוון עשיר של יונקים, זוחלים ועופות. חלק ממינים אלה זקוקים עדיין לשיפור משמעותי בתנאים כדי שיצליחו לשרוד בהצלחה באזור.

בפארק הירקון אפשר לפגוש כמה מהדילמות המורכבות של הפעילות לשמירת הטבע, אך שלם מעדיף שלא לעסוק בהן בשלב זה. אחת מהן היא עצי האקליפטוס, שבכמה אתרי טבע בישראל הוחלט לכרות אותם בגלל השפעתם השלילית על התפתחות צומח אחר. כמה מומחים לעצים ופעילי שמירת הטבע מתנגדים בחריפות לפעילות הזאת וטוענים, שלאקליפטוס מקום חשוב בטבע המקומי ובנופי התרבות הישראליים. אחד משלטי ההסבר החדשים בפארק הירקון כולל הסבר על הבעייתיות שיש בעצים אלה: “צלו הרחב ועליו הנושרים על הקרקע מקטינים את מגוון מיני הצומח היכולים לגדול תחתיו”.

סוגיה רגישה נוספת שלא באה על פתרונה היא נוכחות התנים בפארק הירקון. לכאורה מדובר בדוגמה מובהקת של חיזוק המערכת האקולוגית במין של טורף האופייני לאזורים רבים בישראל, אבל התנים לא הגיעו לפארק הירקון בגלל טרף טבעי, אלא בגלל שאריות מזון שמספק האדם. ריבוי־יתר שלהם יביא לטריפה מוגברת של חיות בר מקומיות, והקירבה שלהם לאדם היא בעייתית. מדובר בטורף שאינו אמור להימצא בקירבה רבה כל כך למטיילים ונופשים. עד עכשיו לא נמצא פתרון לבעיה זו, ונראה שהדרך היעילה ביותר להתמודד אתה היא להבטיח, שפחות פסולת תהיה נגישה לתנים.